50 אלי גליה תקיעת יתדות לאומיים בירדן כאמור, באביב 1952 חזר חבש לעמאן והצטרף אל חיק משפחתו . אביו, שהיה איש אמיד, שכר עבורו מרפאה ברחוב המלך טלאל . כעבור שישה חודשים הגיע לעמאן ודיע חדאד, וביחד הם החלו לעבוד ב"מרפאת העם" ( עיאדת אל-שעב ) . לאחר שהצליחו להיאחז במחנות הפליטים של לבנון, תכניתם העיקרית הייתה להגיע אל קהלים רחבים ככל האפשר גם בירדן, על מנת לגייס פעילים בעלי תודעה פוליטית שיוכלו להשתלב בתנועתם לעתיד . כדי לקדם את מטרתם, פעלו חבש וחדאד להקים מרפאות חינם לנזקקים, מרכזי לימוד למאבק בבערות ומועדוני תרבות וספורט בעמאן ובמחנות הפליטים סביבה . עד מהרה עוררה מרפאתם תשומת לב רבה והפכה לנקודת התקהלות של אזרחים רבים ממגזרי אוכלוסייה שונים - מעין חדר – מצב ששימש להכוונת הפעילות העממית וככיסוי לעבודתם הפוליטית בירדן . חבש התרשם ש"ההיענות של האזרחים הייתה גדולה, אולי משום שהם נתנו אמון ברופאים [ . . . ] אחדים 98 משותפנו לדרך עברו למעשה תהליך של פוליטיזציה במרכזי לימוד אלו" . בד בבד עם תחילת פעילותם הפוליטית המאורגנת של חבש וחדאד, פעלו בירדן עוד שתי קבוצות של אינטלקטואלים בעלי השקפות לאומי...
אל הספר