8 אחדות הניגודים

208 רות גולן הפילוסופים והמקובלים להתמודד עם שאלת השניות שאיימה ומאיימת על אושיות המונותיאיזם, והם פתרו זאת בדרכים שונות . ההבחנה העיקרית היא בין שתי רמות באלוהות : 1 . האלוהות כשלעצמה חסרת תנועה . מאופיינת כאינסוף וכאחדות של ניגודים . 2 . טבע דינמי, בורא ויוצר של האלוהות . עשר הספירות הן בחינות שונות של האל שהוא התנועה בהתגלמותה . אחד הנושאים המרכזיים שמעוררים שאלה זו קשור למושג השכינה והקשר שלה לאל . בפילוסופיה היהודית השכינה מופיעה כגילוי אלוהי המובחן מן האל עצמו . היא ישות שנבראה בבריאה חופשית בידי האל, ולכן אין לה כל חלק במהותו או באחדותו של האל . שלום דן בהרחבה בשכינה ובשניות בינה לבין והאל . הוא מביא כדוגמה מדרשים מאוחרים כמו "מדרש משלי" שבהם השכינה עומדת מול האדם ומול האל ומתלוננת בפני האל . המקובלים מחו נגד תפיסה זו של הפרדה בין האל לשכינה . עבור המקובלים הראשונים, שפיתחו תפיסה חדשה ודינמית של האל, כוח היצירה והחיות של האל מתפתחים בתנועה אינסופית של טבעו, הפונה 520 בו – בזמן החוצה אל הנברא ופנימה אל תוך עצמו . פדיה בספרה קבלה ופסיכואנליזה עומדת על המתח החריף, הקיים בקבלה מראשי...  אל הספר
רסלינג