62 רות גולן עובר שוב מהתייחסות לאל בתוך האדם כחלק מהאני שלו, כמבנה של העל – אני, להתייחסות לאל הטרנסצנדנטי ] . 118 אייגן, בדומה לרב קוק, מייחס לאל התפתחות והוא שואל על הניגוד בין תפיסת המוחלט השלם לבין תפיסת התנועה וההתפתחות . למשל בספרו אקסטזה הוא כותב : ועכשיו אנחנו תופסים אלוהים אבולוציוני, פתוח, דינמי, משתנה, אלוהים של כל רגע חדש, של חיים חדשים, רוח חדשה, רגעים ייחודיים . איך שינוי יכול להיות חלק מאלוהים אם שלמות לא משתנה ושינוי הופך אותו למושלם פחות [ ההתפתחות של האל שהרב קוק מדבר עליה היא כמובן בממד האימננטי שלו ולא 119 בממד הטרנסצנדנטי ] ? O ההתייחסות של אייגן לאינסוף ולמוחלט נשענת על המושג של ביון O והוא מעניק למושג הזה לבוש קבלי . הסימן O אצל ביון מייצג את המציאות הראשונית הבלתי ניתנת לידיעה, שהיא גם "המציאות העליונה ביותר, האמת המוחלטת, 120 את המציאות הזו לא האלוהות, האינסופי, הדבר כשלעצמו" . ניתן להכיר באמצעות ידיעה אלא רק מתוך התמסרות אליה, מיזוג אתה, התהוות אל תוכה . 121 ביון, בעיניו של ביון אי – אפשר לדעת את O , צריך להיות O . 122 של המפגש ואייגן בעקבותיו, מוצאים את O בָּ...
אל הספר