228 ג'מאל עדוי האוכלוסיה המקומית, אלא להפך : הם דאגו להקנות לתלמידיהם את השפה וההיסטוריה הערבית, ותרמו ליצירת עלית מקומית גאה במולדתה, שהייתה לחלק חשוב מתנועת ההתעוררות הלאומית – 490 תרבותית הפלשתינית . הנדבך החשוב ביותר בתיאוריה המיסיונרית היה החינוך, ששימש מכשיר עיקרי ליצירת הקשר בין המיסיון למקומיים . הקוויקרים היו מודעים לעובדה שפעילותם מהווה רק את שלב הזריעה ( הנחת התשתית ) , בעוד ששלב הקציר ( התוצאות ) יגיע בשנים מאוחרות יותר ובקרב הבוגרים . אופיו הסובלני של החינוך הקוויקרי ועקרונות היסוד שבהם האמינו ושאותם ניסו להקנות לתלמידיהם אפשרו להם להפוך את מוסדות החינוך שלהם לבעלי מכנה משותף לרוב תושבי נפת רמאללה . בתי הספר של הפרנדס פתחו את דלתותיהם לבני כל הכיתות ושימשו להם כור היתוך . במיוחד אמורים הדברים בימיו של טוטח, מנהל בית הספר של הפרנדס ברמאללה, אשר הפיח בתלמידיו את רוח אהבת המולדת . הוא חינך את תלמידיו לסובלנות, לאחווה, לאחדות ולמצוינות . צביונו העל-עדתי של בית הספר שבראשו עמד הביא לכך שבתקופת כהונתו של טוטח למדו בו תלמידים מכל קצות פלשתינה, ואפילו מלבנון, ירדן ומצרים . רעיונות...
אל הספר