160 שמאי זינגר בעלת מבנה ותוכן חושי דומה . טענת התקת נקודת האפס שלי ( בשרי ) היא פסיכולוגית, ומטרתה - לספק חוויה של ממש, שממנה יהיה ניתן, לאחר רדוקציה, לטעון טענות פנומנולוגיות-מבניות על האפשרות להתנסות באחר, אם אוכל לראות את הגופים שבסביבתי "מתוך עיני האחר" ומזווית הראייה שלו, ואם רצף ההתנסויות שלי בדבר הפיזי, רצף המתקבל מ"שם", יכול להיות דומה דיו לרצף ההתנסויות שלו, כדי שאוכל לחשוב שהם אנלוגיים . אם הדבר ניתן לתיאור, יהיה ניתן לומר שהתנסותי בדברים שבסביבתי, מזווית ראייה סוליפסיסטית קיצונית, היא כהתנסותו הסוליפסיסטית של האחר בהם . להשלמת הטיעון נדרש עוד להניח שגם מערכת 652 עתה אין מדובר רק בפעולה החושים שלו דומה דייה לזו שלי . שלי, אלא בתפיסתה של פעולה הדדית ביני לבין האחר . התנסות זו 654 ומכונה 653 ולפעמים כהתנסות של ממש,מתוארת לפעמים כהזיה, בשמות שונים : לרוב - hinausversetzen , מילולית : "להתיישב שם" ; לפעמים - verwandlen , לנוּד . אבל ההבדל במונחים אינו משנה את התיאור עצמו ואף לא את מטרתו . בסופו של דבר, כל הטקסט נמחק כניסוי חסר ערך : אין משיגים את התוצאה המבוקשת כי אינני יכול לעז...
אל הספר