80 איתי נגרי המנגנון האדיר שהפעילה מפא"י, כבכל בחירות, הקשתה גם הכנסתם של מובילי המאבק מאחורי סורג ובריח להמיר את כוחם "בשטח" להצלחה בבחירות . עם זאת, התברר שרוב רובו של הציבור הישראלי ממילא לא מוכן היה עדיין, או חשש, לתת את קולו לנציגי עדות המזרח בקלפי . הממסד הישראלי בהובלת מפא"י הניח את כל כובד משקלו כדי שזו תהיה התוצאה . היעדרן של מוטיבציה, אמונה מספקת ביכולת לייצר שינוי, תשתית ארגונית רחבה ועמוקה ומנהיגות שתקבל על עצמה את חידוש המאבק ברחובות הבטיח שהכישלון הפוליטי לא ייענה בגל מחאה עדתית נוסף . אולם זרעי השינוי הראשונים כבר נזרעו, גם בתודעתם של יוצאי ארצות האסלאם וגם בתפיסתם של גורמים רבים ומרכזיים בממסד הישראלי של אותם ימים . אריה בן אליעזר מתנועת החרות קבע ש"המאורע בחיפה הוא אחד המאורעות החמורים ביותר שקרו אי פעם בחיי העם מאז התחדשות חייו המדיניים [ . . . ] מאז קיבוץ הגלויות עם עליית ההמונים מן הארצות השונות למולדתם, בה מקווים כולם ליהפך לעם אחד", והוסיף : "איום ונורא יהיה אם מאורעות חיפה יתפשטו 195 ברחבי הארץ" . כמו בן אליעזר, כך פעילי ציבור רבים, נציגי מוסדות ומפלגות מכל הקשת ...
אל הספר