מבוא

12 אירית בן עטר כהן שהיא דנה ( לצדה של איריגארי ) בפירוט במקומו של הגוף בתרבות המערבית והציעה ראייה מהפכנית של הגוף והחומרי כתוצר של הבניה ולא כמקור א-פריורי . בעיוניה באטלר אף הציעה את ההבנה כי לא זו בלבד שהגוף מודר, אלא שהדרתו היא הכרחית . המשגה שמדגישה את הכרחיות הפעלתו של כוח כדי להדיר חלק אחד ובכך לשרת מראית עין של כלכלה קוהרנטית של חלק אחר דומיננטי . המשגה זו שימשה עבורי כלי מחקר בהבנת מקומו של הגוף בשיח הפסיכואנליטי, ומכאן חשיבותה בספר זה . התיאוריה של דרידה נבחרה לעיון במקומו של הגוף בשיח הפסיכואנליטי בשל קריאתו את מסורת החשיבה המערבית בשילוב תשומת לב לאופנים שבהם היא מפעילה כוח . דרידה מציע קריאה מחדש של טקסטים קנוניים, קריאה שמפרקת היררכיות, ובאופן רלוונטי לעיוננו - היררכיה בין גוף לתבונה, בין חומר לרוח, שרואה בגוף את האחֵר המודר של התבונה הרציונלית . דרידה מצביע על שאיפתו של החלק הדומיננטי לשלוט ולהדיר בשילוב ההבנה כי המדיר והמודר כרוכים זה בזה ללא הפרד והשאיפה לשליטה נידונה לכישלון מתמיד . הוא מציע לחשוף את הפערים הפוגמים ביכולתה של המסורת המערבית לשמר את עמדת השליטה : כיצד...  אל הספר