78 סוהאד דאהר-נאשף פירוק ופירוק מחדש מתמשך . אף על פי שקיימות כמה תיאוריות הדנות בבניית מדינה, וכמה מודלים של בניית מדינת הלאום המודרנית, אין מודל שיכול להתאים למצב הפלסטיני . כלומר, בהקשר הפלסטיני קיימים רשות לממשל עצמי, וסממני מדינה או מוסדות מכונני מדינת לאום מודרנית, בעוד שממשל עצמי זה אינו עצמאי ופועל בתוך כיבוש ( הלאל, ,1998 7 ) . אי לכך, ניתן להתייחס אל המצב הפלסטיני כאל מצב אנומלי . בנוסף לכך, החברה הפלסטינית מתמודדת עם שינוי פוליטי-מוסדי ממושך ועם שינויים ומעברים דינמיים שבהם ישנה בנייה ופירוק בעת ובעונה אחת, שינויים שהחלו מאז מיסוד הרשות הפלסטינית לאחר הסכמי אוסלו בשנת 1993 . כך, אם בתחילה היו שינויים אלה בכיוון של מעבר ממצב של כיבוש למצב של בניית מדינה ( Jamal 2001 ; Shaine and Sussman, 1998, 275 ; Murphy, 1996, 58 ) , עם הזמן השינויים המשיכו בכיוון של העצמת פרקטיקות הכיבוש והקולוניזציה לאדם ולאדמה הפלסטינית, יחד עם פירוק מרכזיות הרשות ומוסדותיה ככוח שולט וריבוני . מכאן, בצד האנומליה, המצב הפלסטיני מאופיין בלימינליות ספירלית מתמשכת . ההתייחסות של כמה אינטלקטואלים / ות, ובהם ...
אל הספר