185 הוראה קלינית במפגש עם השטח זה של מצוינות והצטיינות מועד במיוחד להצהרות רמות וגורפות הנשמעות מתוך כנות והתרגשות, אבל מבטאות מעין רוח קבוצתית, אולי אפילו נורמה קבוצתית, שהיא נשאפת יותר מאשר היא יעד אישי ממשי שהדובר מקבל עליו אחריות מלאה . לכאן מצטרפת העמימות באשר להגדרת ההישג שעליו מדובר . הביטויים השונים להישגיות שמוזכרים בחומרים מהשטח אינם אחידים ולמעשה נשארים רוב הזמן מעורפלים למדי . אין הרבה דיונים ישירים בסוגיה הזאת, או עימות בין הגדרות ותפיסות שונות של הישג . מבין השיטין אפשר לזהות כמה וכמה מבחני הישג שאפשר להיאחז בהם כדי להבין טוב יותר במה מדובר : להגיע לכמה שיותר תלמידים בחמש יחידות, לעמוד באתגר שמציבים תלמידים שאינם "חמש טבעיים", להביאם למסגרת הזו ולגרום להם להתמיד בה, ולפעמים למנוע, "בניגוד לכל הסיכויים", נשירת תלמידים שהתייאשו מחמש יחידות - כשם שהכול, חוץ מהמורה המדובר, התייאשו מהם . לפעמים השאלה של ההישג הנדרש מוצגת כהתלבטות בין העמקה מרבית בחומר, עניין שמלכתחילה אי אפשר למדוד באופן מדויק, לעומת עמידה בדרישות המדידות יותר של המערכת להספק של חומר לימודי ולציונים גבוהים . 2...
אל הספר