שותפות פילנתרופיה־ממשלה: קרן טראמפ כמקרה בוחן

84 אתגר המצוינות והרוח הישראלית מחוזות, עיריות, רשתות ובתי ספר כדי לתכלל את רכיבי הפיתוח ולהדגים כיצד אפשר להשיג כך שיפור בר-קיימא בביצועי התלמידים . לצד כל אלו, הקרן הקימה וכינסה רשתות של אנשי חינוך למטרות למידה ועשייה משותפות, ופעלה עם התקשורת ועם שותפים ממגזרים נוספים כדי לעורר את מודעות הציבור לנושא, לשתפו ולערבו . חמש שנים הן זמן קצר וקשה להסיק אחריהן מסקנות סופיות ולקבוע אם הקרן השיגה את יעדיה, ואם כן - כיצד, אילו מרכיבים תרמו להצלחה ובאילו תנאים . עם זאת, אפשר להגיע למסקנות ביניים חשובות המאפשרות להפיק לקחים "תוך כדי תנועה", לשפר ולהשתפר . מאסטרטגיה לטקטיקה כבר בתחילת דרכה קבעה קרן טראמפ עקרונות אסטרטגיים ברורים שהנחו את עבודתה ואת אופן הקצאת המשאבים שעומדים לרשותה . אומנם, הקרן בוחרת לתאר את פעילותה כך : לעיתים היא מעין "מהנדס עקשן" המגבש תוכניות ומפקח על ביצוען הסדור, ולעיתים היא מעין "פירומן מנומס" המצית מוקדי בעירה ונושף באש כדי שתתפשט . אולם כל פועלה מבוסס על ההנחה שהאחריות הכוללת, המוחלטת והבלעדית לחינוך מוטלת על המדינה . הקרן רואה בעצמה גוף חיצוני, זרז, שבאמצעות הכלים העו...  אל הספר
רסלינג