סיכום

119 סיכור ולדרי הרחוב אין בהם זכר . לא רק שהסטטיסטיקה המרכזית מציירת באופן כזה תמונה חלקית בלבד של הבעיה החברתית, אלא שבגלל הפרגמנטציה שהיא יוצרת, התמונה הזאת מציגה את הבעיה החברתית כבעייתן של אוכלוסיות שונות שאינן קשורות זו בזו . השיח המוסדי, כפי שהוא מתבטא לדוגמה בדיוני הכנסת, פעל גם הוא באופן דומה להפיכת הבעיה החברתית לבעיה פרטית, באמצעות אוניברסליזציה ואינדיבידואליזציה שמשקפות את הדרך שבה ההגיונות המוסדיים והניאו-ליברליזם חוברים יחדיו ומביאים לידי דה-פוליטיזציה של הבעיה החברתית . הבעיה החברתית של דרי הרחוב הובנתה בשיח המרכזי כתופעה זמנית חדשה ונטולת היסטוריה שמאפיינת קבוצה של "אנשים חולים" . הבניית הבעיה החברתית של דרי הרחוב כתופעה חדשה, אופיינית ל"עולים חדשים", משמשת את מסלולי ההגזעה ש"מלבינים" את הבעיה החברתית של דרי הרחוב ומייצרים אותה כתופעה שאין לה שורשים במבנה החברתי . לעומת הפתולוגיזיציה ששימשה לדה-פוליטיזציה של הבעיה החברתית של דרי הרחוב, לדה-פוליטיזציה של הבעיה החברתית של מחוסרי הדיור שימשה בדיוני הכנסת של שנות התשעים הקרימינליזציה שלהם, או למצער הבנייתם כקבוצה לא-ראויה ( ...  אל הספר