93 פרק רביעי : "הומלסיות בביתן" : אימהות יחידות מחוסרות דיור המוסד לביטוח לאומי, כ- % 30 מן המשפחות החד-הוריות שבראשן נשים מוגדרות עניות ( טולידנו ואליאב 2011 ) . לעומת זאת, נשים הן מיעוט זעום באוכלוסיית דרי הרחוב, ומספרן של דרות הרחוב נאמד באחדות בלבד לאורך השנים . משני הנתונים האלה היה אפשר להסיק לכאורה שלרוב הנשים יש סידורי מגורים כלשהם, שכן הן אינן מגיעות לגור ברחוב ממש . ואולם אני טוענת כי הנתונים משקפים בעיקר את גבולות ההגדרה המוסדית, המתייחסת לנראוּת של דרי הרחוב ברחובות אך אינה מבטאת את מורכבות החוויה של "היעדר בית" ו"היעדר ביטחון דיורי" שחוֹווֹת אימהות יחידות שנמנות עם אוכלוסיית חסרי הבית הסמויים . ההבנה שנשים חסרות בית נשארות בדרך כלל סמויות ונסתרות מהמבט הציבורי ואילו גברים נוטים יותר להיות חסרי בית גלויים, מצאה ביטוי בספרות הפמיניסטית כבר בראשית שנות השמונים של המאה העשרים ( Novac 2002 ; Kappel Ramji Consulting Group 2002 ) . תרומה חשובה בעניין זה הייתה למחקריה של סופי ווטסון ( 1988 ; 1984 Watson ) ולמחקר שלה ושל הלן אוסטרברי ( Watson and Austerberry 1986 ) , שביקשו לערער ע...
אל הספר