63 למחרת בבוקר האיש מופתע ונרגז לגלות שצילו לא חזר . אך עד מהרה הוא מצמיח צל חדש, שב למולדתו שבצפון וממשך בחייו השקטים, חיי לימוד וכתיבה, שאיננו יודעים עליהם הרבה . שנים רבות חולפות, ויום אחד מישהו דופק בדלת . המלומד פותח אותה ורואה מולו אדם צנום ולבוש בהידור . הוא אינו מזהה את הזר, עד שזה אומר : "האם אינך מכיר את צילך הישן ? " ( עמ' 81 ) . מכאן ואילך מוקד הסיפור מוסט בהדרגה מדמותו של המלומד אל הצל, ולא במקרה : הצל ההולך ונעשה אנושי, ניחן בכוח ראייה מיוחד . ראייה זו קשורה לעיסוקו התמידי בזיהוי : לא זיהוי ה מהות ( essence ) , אלא זיהוי ה היראות ( appearance ) . לפיכך הצל רגיש מאוד לתדמיתו ומשקיע מאמץ רב בשיפורה, אגב פגיעה בתדמיתם של אחרים . אחד ממעשיו הראשונים בביקורו אצל המלומד הוא לדרוך על צילו החדש, כדי לבטא את עליונותו עליו . יתרה מזו, מטרת ביקורו היא לרכוש את חירותו בכסף שהרוויח, הכסף שאִפשר לו לקנות בגדים יקרים המשווים לו מראה מכובד . המלומד אינו מעוניין בכספו של הצל ומשחרר אותו ברצון, ועם זאת מזכיר לו שהוא עדיין חייב לו משהו : לספר מה ראה בבית שנשלח אליו . מי גר שם ? הצל מגלה שזו...
אל הספר