סיכום

[ 101 ] בכוח לחימתו ובכוח מחשבתו ; בהתאם לצרכים המיוחדים שלנו — הוא ניסה וחזר וניסה לפתח צורות טקטיות של לחימה הסוטות מן הסטנדרט הנ"ל . במשך הזמן הקצר שניתן לנו להתכונן לקראת סכנת הפלישה הייתה העמדה הרשמית של ראש המטה הכללי ושל ראש מחלקת הביטחון דוד בן-גוריון נוטה, מטעמים שונים, לכיוון השמרני . היו אומרים ומשננים, כי כנגד צבאות סדירים של ארצות ערב יהיה עלינו ללחום מלחמה סדירה . כל התקוות נתלו במדריכים ובמומחים מצבאות חוץ, בבחורינו ששירתו בצבא הבריטי וכו' . אולי “נס" הוא שעמד לנו ומשך הזמן הקצר לא הספיק להם לראשי הצבא כדי לשנות שינוי יסודי את המבנה של ארגון 'ההגנה', שבתוכו השתלטה למעשה המחשבה הפלמ"חית המתקדמת . הוטלנו לתוך המערכה כמו שאנחנו, בכל אשר לנו למעשה — גם בחומר האנושי גם בכלים, גם בטקטיקה . לחמנו, למעשה, מלחמה פרטיזנית של יחידות קטנות . ומצד שני — מלחמת לילה, לא רק לשם פשיטות, אלא לשם התקפות בהיקף גדול ולשם תנועות של היחידות . הצבא העיקרי במלחמה שלנו, צבא הרגלים, לחם כמעט בלי יוצא מן הכלל על פי שיטות אלה . נתגלו קשיים כאשר הופיע נשק חשוב אך חדש בשבילנו, בלתי נודע בארגון 'ההגנה'...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד