שירי עם בלשון שאינה מדוברת: לצמיחתם ולאופיים של המזמורים והפזמונות למבוגרים ולילדים בשירת ביאליק

לצמיחתם ולאופיים של המזמורים והפזמונות למבוגרים ולילדים בשירת ביאליק | 247 כזכור, כרך השירים במהדורות אלה נחלק לשלוש חטיבות ז׳אנריות ברורות : א . "שירים" ( "שירים סתם", לפי ניסוחו של ביאליק במכתביו לדרויאנוב, ראו כאן בהמשך — ביאליק תרצ"ח, כרך ב, עמ' קט ) ; ב . "מזמורים ופזמונות ( מעין שירי-עם ) " ( כותרת מדור זה במהדורת תרפ"ג היא "משירי-העם" ) ; ג . "שירות" ( במהדורת תרפ"ג, שם, הן נקראות בהערה : "הפואמות הגדולות" ) . כידוע, לחלוקה המשולשת יש מסורת תרבותית ארוכה, והיא לבשה במשך הזמן צורות מצורות שונות ( על בעיה עקרונית זו ראו : 419 - 388 . Guillén 1971, pp ) . נראה כי לנגד עיני ביאליק עמדה בייחוד ההבחנה הבסיסית בין שירה לירית לשירה אֶפִּית, הבחנה שהייתה מוּכּרת לו היטב, ללא ספק, מן השירה הרוסית ; וכמובן, עמדה לנגד עיניו גם הדוגמה העברית של סיווג זה, כפי שהוצגה בפירוש על ידי יל"ג במבואו למהדורת היובל של שיריו : השירים אשר אספתי בספרַי אלה הערוכים לפני הקורא הם בכללם משני סוגים . מסוג הנקרא בשפת חכמי העמים "לירישע געדיכֿ טא" ומסוג הנקרא אצלם "עפּישע געדי כֿ טע" ] . . . [ למין השיר "לירישע...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד