הקדמה

[ 8 ] צירת ישראל במוסקבה . ב- 1949 מונתה גולדה לתפקיד שרת העבודה והביטוח העממי ( בהמשך משרד העבודה ) , לתקופה שהיא כינתה כ"שבע השנים הטובות של חיי" . במסגרת פועלה במשרד זה העמידה את הדאגה לשכבות המצוקה ולעולים בראש סדר העדיפויות . היא הנהיגה גל של חקיקה חברתית, בנייה ציבורית ומפעלי פיתוח בהיקפים חסרי תקדים והקימה את המוסד לביטוח לאומי . במשך עשר שנים כיהנה גולדה מאיר כשרת החוץ ( 1956 – 1966 ) , יותר מכל שר חוץ אחר . בתקופת כהונתה התמודד משרד החוץ עם משבר סואץ, יחסי ישראל עם טורקיה ואיראן, לכידת אייכמן ומשפטו, בניית היחסים עם ארה"ב, שהלכו והתחממו עד כדי הפיכתה לבעלת ברית של מדינת ישראל, המאבק להעלאת יהדות מרוקו לישראל וטוויית הקשרים בין מדינת ישראל הצעירה לבין שורה ארוכה של מדינות באפריקה, שהשתחררו בשנים אלו מעול הקולוניאליזם המערבי וזכו גם הן לעצמאות . ב- 1969 , לאחר פטירתו של לוי אשכול, נבחרה גולדה לתפקיד ראש הממשלה וכיהנה עד 1974 — האישה הראשונה בעולם המערבי שכיהנה בתפקיד זה . בתקופת כהונתה כראש ממשלה גדלו באופן ניכר תקציבי הרווחה וההשקעה בשכבות המוחלשות . ממשלתה הידקה את קשרי הידידו...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד