אהד זהבי 170 שיפתיע אותה, מקום שהוא כבר מראש רדיקלי . הוא נועד להציג מהלך אשר יטריד, ירעיד ויזעזע את המחשבה ויפער בה סדקים, שרק דרכם יכולים לחדור הקווים המוליכים אל היומיום הממשי הניצב מולנו ואל השכל הישר הדכאני שבתוכו מתנהל היומיום הזה . צריך לעשות שימוש קונסטרוקטיבי בהישמטות הקרקע לנוכח הקטסטרופה, לגרור את הישמטות הקרקע הזאת לאתרים אחרים של המחשבה ולהניע את המחשבה לארגן לעצמה את פני השטח . הבושה לנוכח אושוויץ צריכה לעורר את הבושה המקופלת בחיי היומיום, הבושה לנוכח העוולות הממוסדות, לנוכח הערכים והפרקטיקות שבתוכם אנחנו חיים . זהו תפקידה של האמנות, גם אם האפקטיביות שלה הולכת ופוחתת בתוך מנגנוני הקומודיפיקציה המעכלים את הכול : שכן אין בעיה אסתטית אחרת פרט לבעיית החדרת האמנות לחיי היומיום . ככל שחיי היומיום שלנו עוברים סטנדרטיזציה, סטריאוטיפיזציה, ככל שהם מוכפפים לשעתוק מואץ של אובייקטים לצריכה, כך חייבת האמנות יותר ויותר להיכרך בהם ולחלץ מהם את ההבדל הקטן שמשחק בו – בזמן בין רמות אחרות של חזרה, ואף לגרום להדהוד של שתי נקודות הקיצון, הסדרה השגרתית של צריכה והסִדרה האינסטינקטיבית של הרס ומ...
אל הספר