עמדתו של לסרקל

רומן לוגי 105 לאור 17 שנה מאוחר יותר . שני הספרים הללו ראויים לדיון משום שהם מציבים עמדה חשובה בשדה המחקר שעוסק בדלז . את הדיון אני בוחר לפתוח בספר הראשון, המניח את היסודות לעמדתו של לסרקל ובכל מקרה מציג כמה טענות חשובות לענייננו ; בהמשך אתייחס גם לספר השני . ב פילוסופיה מבעד למראה עוקב לסרקל אחר המושג " délire ", 76 המוביל אותו דרך ספרות, פסיכולוגיה, בלשנות ופילוסופיה — הפילוסופיה של דלז . ומהו אותו " délire " ? לסרקל מפתח את המושג המורכב הזה לאורך הספר כולו, אך נדמה שההגדרה החלקית שהוא מציע בתחילת ספרו לוכדת את משמעותו העיקרית של המושג : délire , לשיטתו, הוא פרוורסיה שכוללת התערבות או אף הסתכנות בַּשפה . 77 הגדרה כזאת מעידה כבר, כך נראה, על הקִּרבה בין המושג " délire " לגמגום השפה, נושא שנדון כאן בהרחבה . ואמנם, נראה כי הקישור שלסרקל עושה בין המושג " délire " לבין גמגום השפה תואם את עמדתו של דלז, שאף אומר במפורש כי הסופרים הממציאים לשון זרה בתוך לשונם מוציאים את הלשון מהתלם ומכניסים בה תזזית ) או הזיה, או גורמים לדעתה להשתבש, לקדוח — אלה כמה מהתרגומים האפשריים למונחים שדלז משתמש בהם, "...  אל הספר