קנוני ופופולרי 70 שהוא מהווה חלק אימננטי מהתפילה הממוסדת בבית הכנסת . ההקשר הליטורגי – ממסדי העניק לפיוט — גם אם לא באחת — מעמד קנוני במערכת הספרותית של התרבות היהודית בתקופה הביזנטית, ומאוחר יותר בימי הביניים . מעמדו הקנוני של הפיוט אינו מלמד, כמובן, שהפיוט הנו שׁוֹפָרוֹ של הממסד, וכמו כל יצירת אמנות הוא טומן בחובו פתח לקריאות אחרות, חוץ – ממסדיות . אולם לא משימה זו היא שעומדת בפניי במאמר זה, כי אם הרצון לדון בחטיבת שירה נוספת מארץ ישראל הביזנטית, המתאפיינת בסממנים של שירה עממית – פופולרית . חטיבת שירה זו שוחזרה בידי יוסף יהלום ומיכאל סוקולוף מתוך כתבי יד ימי – ביניימיים שנשתמרו בעיקר בגניזה הקהירית . תיארוכם של השירים לתקופה הביזנטית ושיוכם למרחב הארץ ישראלי מתבססים על צביונם הפואטי והפרוזודי, ובעיקר על העובדה שהם כתובים בניב הארמי הארץ ישראלי ) גלילי ( של התקופה 7 תיארוכם של כתבי היד שבגניזה הקהירית לתקופה מאוחרת יחסית הביזנטית . ) המאות ה – 11 - 13 לערך ( ומיעוט ידיעותינו על הרקע התרבותי של השירה העברית בתקופה הביזנטית מקשים לקבוע בבירור את ייעודם של שירים ארמיים אלו, את דרכי חיבורם ו...
אל הספר