קומוניזם כאימפריאליזם תרבותי 145 באופן חופשי את שערי כל הארצות לפליטים היהודים . כדי לפתור את הניגוד בינו ובין בכדאש ותומא טען מיקוניס בנאומו כי "פעולת איחוד בין היהודים והערבים מהווה התחלה למאבק שנועד לשתק 216 במבט לאחור ניסה את מדיניותה של הממשלה הבריטית בארץ" . מיקוניס לשחזר את הפער הגדול בעמדות שהיה בין הקומוניסטים היהודים והערבים ובין עמדת ברית המועצות חודשים אחדים אחרי הוועידה . בדברים שנשא בשנות ה – 70 אמר : יכולנו ללמוד לפי סימנים שונים שברית המועצות תתמוך בעניין הישוב היהודי . היא תמכה למשל בעניין החלוקה באופן מזהיר, אפשר לומר שכל מה שאני עשיתי בוועידת לונדון היה לייצג דבר מינימלי ביותר : אמרתי שהארץ שלנו נהפכה לארץ עם שני עמים, צריך לתת לזה פתרון של שני עמים, זכות ההגדרה העצמית לעם הערבי ולעם היהודי . בגלל זה התגוששתי על 28 משלחות שכינו אותי "יהודי", ולפיהם באמצעות המרכסיזם אני רוצה להגניב אידאולוגיה ציונית . מול המחלוקת בין מיקוניס, ובין מרבית המשלחות, שהצטרפו לעמדתו של ח'אלד בכדאש והתנגדו לתפיסה המכירה במאפיינים לאומיים לעם היהודי, "הנאום של גרומיקו היה קפיצה נחשונית לעומת ...
אל הספר