דני פילק 66 ) שווייץ ( , פופוליזם ריאקציוני ופופוליזם של פוליטיקאים . התפיסה של קנובן מבקשת להתמודד עם הרבגוניות של התופעות הפופוליסטיות, בלי לוותר לגמרי על מכנה משותף . עם זאת, הטקסונומיה שהיא מציעה לוקה בכמה בעיות . הבעיה העיקרית היא שגבולות המשפחה הפופוליסטית אינם ברורים דיים . אילו תופעות נכללות במשפחה ואילו לא ? חוסר הבהירות בנוגע למאפיינים המשותפים לכל מרכיבי המשפחה מביא לטשטוש גבולות התופעה . טשטוש זה בא לידי ביטוי באחרונת הקטגוריות שקנובן מציעה : הפופוליזם של הפוליטיקאים . לפי קנובן, המאפיין העיקרי של קטגוריה זו הוא הפנייה הרחבה ל"עם", בניסיון להשיג רוב בבחירות . אולם פנייה לציבור להשיג רוב מאפיינת את כל המפלגות הגדולות במדינות דמוקרטיות . בעבודותיו על התפתחות המפלגות ציין אוטו קירשהיימר ) Kirchheimer ( את הופעתן של "מפלגות חובקות כול" ) catch - all - parties ( , מפלגות שמטשטשות את הגבולות האידיאולוגיים שלהן כדי לפנות לקהל רחב ככל האפשר . הגדרתה של קנובן ל"פופוליזם של פוליטיקאים" מוחקת את הספציפיות של התופעה הפופוליסטית, אשר אינה נבדלת בכך מכל מפלגה גדולה הפונה למכנה הרחב ביותר...
אל הספר