8 תופעת ה־NIMBY: אינטרס עצמי צר או דרישה לצדק סביבתי?

134 בני פירסט דברים אלה נאמרו על ידי השופט עוזי פוגלמן בדצמבר ,2015 בפתח תשובתו לעתירה שהוגשה לבג"ץ שנה קודם לכן נגד תוכנית המתאר הארצית להקמת מתקני טיפול בתשתיות הגז הטבעי ( תמ"א / 73ח ) . העתירה, שהוגשה על ידי עשר רשויות מקומיות, כללה דברי שבח והלל לחשיבות גילוי הגז הטבעי על כל משמעותה החברתית והכלכלית, אך מנגד הובעה התנגדות חריפה למיקום תשתיות מתקני הטיפול בסמוך ליישובים שלהן . ראשי הרשויות המקומיות, בתמיכה גורפת של תושביהן, הובילו במשך כארבע שנים ( 2012 - 2016 ) מאבק ציבורי סוער שבו קראו להקים את כל מתקני הטיפול בים ולא ביבשה . ביחס לתשתיות שהיה הכרח להקים ביבשה ( מתקני הורדת לחץ, מתקני קבלה חופיים, צנרת ) , גם כאן עלתה התנגדות למקם אותן בשטחן, וכל רשות דרשה למקם את המתקנים הרחק ממנה ככל שניתן . מקרה זה הוא דוגמה לתופעה ההופכת לנפוצה במדינות רבות בעולם, בעיקר משנות ה – 90 של המאה הקודמת . התופעה, המוכרת בשם not in my back yard ( NIMBY ) , או NIMBYism , רווחת בעיקר ברמה המקומית, כאשר התארגנויות תושבים מביעות התנגדות לפיתוח כלשהו בסמוך למקום מגוריהם, תוך הצגת נימוקים סביבתיים שונים, ...  אל הספר
רסלינג