182 שלי פריד חששה מעמדת זינוק צבאית מצרית זו, מה גם שבספטמבר 1948 הוקמה בעזה, בתמיכה מצרית גלויה, ״ממשלת כל פלסטין״ בראשות המופתי חאג׳ אמין אל – חוסייני . כמו כן, ישראל הייתה מודעת לרצונה של עבר- הירדן להשתלט על רצועת עזה, וראשיה התלבטו אם עדיף למוסרה לעבר-הירדן תמורת שלום עמה, או 458 מצב שמא יש לחשוש מאחיזה עבר – ירדנית בשני צדי הנגב . זה עשוי להבהיר מדוע ראה בן-גוריון בהזדמנות לספח את עזה אפשרות למנוע ממצרים ומעבר – הירדן להחזיק בה וגם השלמת מה שלא הושג במלחמת 1947 - 1949 . ההצעה לספח את עזה לישראל נולדה כנראה מרצון זה . המעניין הוא שגישה זו של נכונות לספח שטח על פליטיו, ולמעשה לקלוט פליטים בשטח ישראל, הייתה מנוגדת במובהק לכל התבטאויות בן-גוריון, ולהתנגדויותיו, כולל באותה שיחה, לכל סוג של החזרת פליטים ( למעט איחוד משפחות במספרים מצומצמים ) . לכן, התכנית ייצגה גישה חדשה לבעיית עזה . מכאן ייחודה וחשיבותה של הצעת עזה לפתרון בעיית הפליטים . למרות החשיבות המיוחסת לפגישת ה- 18 באפריל ,1949 למעשה פתרון ברצועת עזה כבר נדון במידת – מה . לדוגמה, בשיחות על הסכם שביתת הנשק ברודוס התברר לישראלים ...
אל הספר