160 שלי פריד שכללה, בין השאר, את בעיית הפליטים . בוועדת הפיוס היו חברים נציג ארה״ב מארק אתרידג׳, נציג 408 עם צרפת קלוד דה – בואסנז׳ה ונציג טורקיה חוסיין יאלצ׳ין . הזמן תפס כל אחד מהשלושה תפקיד אופייני לו : אתרידג׳ היה לאיש הנוקשה מול ישראל, ולמעשה נציגה של מחלקת המדינה של ארה״ב, מעין שלוחה נוספת שלה מול ישראל, וגם מי שפעל יותר מאחרים לפתרון בעיית הפליטים ; בואסנז׳ה, בניסיון לקדם את מעמדה של צרפת ולשמר את מעמדו שלו בשירות הדיפלומטי שלה, היה להוט לקיים את מנגנון ועדת הפיוס וחיפש פתרונות מתונים יותר כמו פיצוי הפליטים על רכושם ; הוא נראה קשוב יותר לצרכיה של ישראל . יאלצין היה הפסיבי וחסר החשיבות 409 ב – 7 בפברואר 1949 פגשה הוועדה את ביותר מבין השלושה . שרת בביתו לשיחה לא – רשמית . שרת הקפיד שלא להציג להם את התנגדותה הגורפת של ישראל להחזרה, אלא הסביר שהנושא יידון בהסדר השלום . הוא הציע שהפתרון יהיה יישוב הפליטים מחדש במדינות ערב, והביע נכונות ישראלית לסייע בעצה, ארגון וגם מימון שיתבסס על שוויו של הרכוש הנטוש - בין כפיצויים אישיים ובין כתשלום לקרן כללית . חברי הוועדה התעניינו מאוד בשיטת הפיצ...
אל הספר