116 שלי פריד בנושא זה . מנגד הוביל בן – גוריון את הקו בממשלה בעד פירוק משרד המיעוטים . לטענתו, מאחר שהמיעוטים הם אזרחים שווי זכויות, עליהם לקבל טיפול לבעיותיהם כמו כל אזרח . למעשה, הוא טען שהדרך הטובה ביותר להבטיח ולהמחיש שוויון אזרחי בין יהודים ללא – יהודים במדינת ישראל היא לבטל משרדים מיוחדים לקבוצות אוכלוסין שונות . מעבר להשלכות על יחסי הפנים בין המדינה היהודית למיעוט הערבי בתוכה, פירוק משרד המיעוטים היה גם שלב נוסף במדיניות החוץ של ישראל . ישראל ביקשה להטמיע את המיעוט הערבי כבעיה פנים – ישראלית, ובתוך כך את בעיית הפליטים הפנימיים . הפליטים, כפי שקבעה ממשלת ישראל באופן עקרוני ב – 16 ביוני ,1948 צריכים להתיישב מחדש במקומות מושבם . הם אינם פליטים או זרים יותר, אלא אזרחים מלאים שווי זכויות בארץ שנקלטו בה . בתחום מדיניות הקרקעות, בתחילת ינואר 1949 אישרה מועצת המדינה הזמנית את ״תקנות – שעת – חירום ( אדמות מוברות ) , תש״ט- 8491״ . התקנות העניקו לשר החקלאות את הסמכות ליטול לידיו את הטיפול באדמות, במטעים ובמקורות מים שאינם מעובדים ועלולים להפוך לאדמות בר . בדברי ההסבר השונים לחוק, כמו גם בד...
אל הספר