89 הם אינם חוזרים ככלל, הסטנוגרמות מראות ששטרית היה חבר הממשלה שהרחיב מאוד בסוגיית הפליטים, ובהתחשב בחוסר ההתייחסות של שאר חברי הממשלה לסוגיה, היה היחיד שעסק בה בדיון . אבל הוא תמיד נדחה על ידי בן-גוריון . ייתכן שהדברים שהצליח לומר בפעם הזאת טמנו בחובם רמז לנכונות של הפליטים להעדיף פיצויים על פני 189 בישיבה אחרת אמר שטרית שהסדר חילופי האוכלוסין שיבה . טוב, מאחר ש״יפטור אותנו ממיעוט [ ערבי ] גדול וגם יתן לנו אפשרות להעלות יהודים מארצות המזרח״ . בן-גוריון הציע - ומנימת דבריו נראה שכך העדיף - שישראל לא תציג את שאלת חילופי האוכלוסין בפני המתווך . שטרית קיבל את דעתו, וההצעה ירדה מסדר היום . אין תימוכים והסברים בסטנוגרמות לרתיעתו של בן-גוריון, ולמעשה של כל הממשלה, מדיון בנושא זה . כמו כן, חשוב לשים לב לכך ששטרית ראה את בעיית הרכוש הנטוש כבר בשלב מוקדם, ועמד על מקומה בסדר היום של הפליטים, ויותר מכך - בסדר היום של נציגיהם . בתחילת יולי ,1948 לאחר הדיון בממשלה ובמועצת המדינה הזמנית, העבירה ישראל את תשובתה למתווך . הפליטים לא נכללו 190 למעשה, ישראל בה, וגם לא בדיון עם ברנאדוט סביב הצעותיו . הסכי...
אל הספר