יהדותישראלית 70 ״יש המתנגדים להגדה הזאת מתוך התנגדות עקרונית לשינויים במסורת,״ כתב הפובליציסט ואיש החינוך, חבר קיבוץ אורטל אורי הייטנר, ו״אני מכבד את המתנגדים . אולם יש המציגים את ההגדה הקיבוצית כהגדת ׳חפיף׳, כהגדה ׳לייט׳ . האמירה הזאת חסרת שחר לחלוטין . ההגדה הקיבוצית היא יצירה רצינית ומעמיקה 14 ביותר . ״ ואכן ברוב ההגדות הקיבוציות ניכרת ידיעה אינטימית של המחברים את המסורת היהודית, ומורגשת התכתבות ביקורתית איתה, ויש בהן ( למעט ההגדות ההיתוליות במכוון, ואולי אפילו בהן ) ממד מובהק של רצינות . ניכר גם הרצון לעדכן את נוסח ההגדה כך שתעסוק בנושאים העומדים על סדר היום הציבורי . לעיתים מדובר בחיזוק של התוכן החקלאי הקשור לחג האביב, ועל כן מתאים לאווירת הקיבוץ, לעיתים בתוכן אקטואלי ממש, כמו הדגשת המאבק לחירות בהגדות שיצאו במקביל למרד גטו ורשה . ברבות מההגדות ( לדוגמה, בפתיח להגדת קיבוץ יגור מ- 1955 ) נכללת פסקה מכתבי ברל כצנלסון על ירושת הדורות ומבחן ההווה : ״דור מחדש ויוצר איננו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות . הוא 15 בוחן ובודק . מרחיב ומקרב . . . " פרץ היצירה הקיבוצי לא נמשך באותה עוצמה לי...
אל הספר