פרק 8. לעצמי אבקש: מישאל חשין

בשם החוק | 182 מסירות נפש טוטאלית חשין הקטן היה טיפוס מבריק ופרוע . כשבגר הצטיין בלימודיו במגמה הריאלית בתיכון, נרשם ללימודי תואר ראשון בהנדסה וחשב לבנות גשרים . בניינים נראו לו קטנים מדי, יומיומיים, ואילו הוא חיפש משהו גרנדיוזי . חברה שהיתה לו אז רשמה אותו שלא בידיעתו ללימודי משפטים . הערכתו של חשין למקצוע המשפטים היתה ונותרה מוגבלת . לדבריו, "גם הנדסה וגם משפטים הם שני מקצועות שנועדו באופן עקרוני לאנשים בינוניים . . . . אין בעיה גם להצליח בהם וגם להצטיין . . . . להבדיל מללמוד מתמטיקה או פיזיקה או פיזיקה אטומית או 2 הוא דברים כאלו שהם באמת רק ליחידי סגולה, לאנשים שיש להם ניצוץ" . אף הביע לא פעם את דעתו על מוגבלות עולם המשפט, על העיוורון שבהפיכת המשפט לחזות הכול, ועל היותו אך רכיב אחד, מינימליסטי, במכלול של התנהגות 3 אנושית, בעולם שהוא עשיר ומורכב הרבה יותר מכפי שהמשפט יכול להקיף . הגעתו של חשין למשרד המשפטים בשנות השישים והשתלבותו בו היו מקריות . הכול התחיל בגלל "דיני ים" . חשין היה אז דוקטור צעיר, בשנות העשרים שלו, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים . דיקאן הפקולטה דאז, פרופ...  אל הספר
כנרת, זמורה דביר בע"מ