| בונים סיפור 186 התכליתי וההגותי כאמור בהגדרה, בתצורתם מונולוגים הם פסקאות לכל דבר, וככאלו נחלקים לתכליתיים ואווירתיים . במונולוג תכליתי תתלבט הדמ"ר בין לפחות שתי אפשרויות פעולה, ותנסה לבחור את המיטבית שבהן ( לצאת מהבית או להישאר ) . מונולוג כזה יתמקד באפשרויות פעולה עתידיות, ויתאפיין בטיעוני בעד ונגד . המונולוג האווירתי יכונה כאן הגותי , משום שבמהלכו הדמ"ר נעטפת שרעפים לא דחופים . הוא עשוי לעסוק בעבר ( זיכרונות, חלומות, חרטות ) בהווה ( הגיגים קיומיים ) או בעתיד ( משאלות לב או חרדה ) . למרות ההבדל הברור ביניהם, יש לשני סוגי המונולוגים תכלית זהה : מציאת פתרון לבעיות הדמ"ר — ויהא זה פתרון מעשי או רוחני . במונולוג תכליתי השבר ארצי, מיידי ונוכח, ובמידה רבה מסקנותיו יקבעו את התפנית העלילתית הבאה . במונולוג ההגותי השבר עקרוני ומעורפל, וטורד את מנוחתה הכללית של הדמ"ר זה ימים, חודשים ואפילו שנים ( וגם קשור לרוב לקונפליקט שלה ) . התועלת שמפיק הקורא משני סוגי המונולוג אף היא זהה : הם מעמיקים את היכרותו עם הדמ"ר, ממש כשם שהאזנת סתר מגלה למצותת פרטים אינטימיים על קורבנה . המונולוג ההגותי עושה זאת...
אל הספר