| בונים סיפור 112 התשובה בעיני שלילית . ברגע שהדמ"ר פועלת, חושבת ומדברת ונעה בעולם, כבר היא משתנה, כבר היא לומדת . מעצם התהלכותה מתחולל התהליך, ותפקיד הכותב לעצבו ביעילות ובתבונה שיקלו על הקורא את מלאכת ההזדהות, כדי שאף הוא יעבור תהליך נפשי כלשהו, גם אם בזעיר אנפין . למותר לציין שבתוך כך עובר אף הכותב עצמו תהליך : תהליך כתיבת היצירה, שיש בו יותר משמץ דמיון לתהליך שתעבור הדמ"ר . שלבי התהליך לתהליך שמתרחש בטקסט דרמטי יש דפוס קבוע, בדרך כלל, שבו נסמן שבע תחנות עיקריות : א . השגרה הדמ"ר מנהלת אורח חיים שבו היא מורגלת זה זמן, ואותו עשוי הכותב לעצב בסיוע דף הדמות . הסעיפים הרלוונטיים הם : גיל, מצב משפחתי, מקום מגורים ועבודה, תחביבים — כל אותם פרטים קטנים אשר בונים את שגרת חייו של אדם . שימו לב ששגרה לא חייבת להיות אפרורית, בורגנית ואפילו נורמטיבית, גם רוצח שכיר שמדלג מחיסול לחיסול מנהל שגרה . אמנם אלימה, סוציופתית ורווית סכנות ופחדים, ועדיין : שגרה . הכוונה במונח זה בהקשרו של התהליך, אם כן, היא לרצף אירועים חוזרים ונשנים בחיי הדמ"ר, יהא טיבם אשר יהא . בספרות מעניינת לא מומלץ להאריך מדי בתיאו...
אל הספר