| 39 האם הישראלים תקותה המקראית ידעו לקרוא ולשתו ם החומר שעליו כותבים הוא פפירוס, שמשתמר היטב באקלים היבש ששורר ברוב החלקים של מצרים . אם נכתבו דברים לפני אלפי שנים על פפירוס, הם משתמרים במצרים, ואפשר למצוא אותם ולגלות אותם . עניין זה של השתמרות תקף גם לגבי צורת הכתיבה המרכזית האחרת בתרבויות של המרחב שלנו בתקופה העתיקה, והיא כתב היתדות הבבלי . לוחות החומר שעברו ייבוש ושרפה משתמרים אלפי שנים, ובדרך כלל אינם ניזוקים משינויים קיצוניים במזג האוויר . בארץ כנען הדברים שונים : כאשר כתבו פה יתדות — כפי שאמרנו, בתקופת תל אל-עמרנה, תקופת אחנאתון ואביו — היו סופרים שכתבו בכתב יתדות על לוחות חרס, וגם אלו השתמרו . ואכן נמצאו בארץ לוחות של יתדות מהתקופה הזאת, גם בירושלים . אבל הכתיבה העיקרית בכתב האל"ף-בי"ת לא הייתה על חומרים מוצקים אלא על עור-קלף, או על פפירוס . זה כנראה היה הדבר הרווח ביותר, כתיבה על עור — קלף . קלף, כן, כפי שכותבים ספר תורה או מזוזות עד עצם היום הזה . הבעיה היא, שהחומרים האלה, הקלף והפפירוס אמנם עמידים במצרים, אך לא בארץ ישראל, כי הלחות ששוררת ברוב האזורים בארץ, הגשם בחורף והלחות...
אל הספר