זהב וחופש כלכלי

אובייקטיבי , ושמקובל על כל הצדדים שתשמש ככסף , אזי או שהיה עליהם להסתפק בסחר חליפין פרימיטיבי , או שהיו נאלצים להתקיים מתנובתן של חוות המספקות את צורכיהם באופן עצמאי , וכך לוותר על יתרונותיה העצומים של ההתמחות . אילו לא היו בידי האנשים כל אמצעים לאגירת ערך , כלומר לחיסכון , הן תכנון ארוך טווח והן חליפין לא היו אפשריים . אמצעי החליפין שזוכה להתקבל על כל המשתתפים בכלכלה מסוימת אינו נקבע באופן שרירותי . ראשית , עליו להיות עמיד . בחברה פרימיטיבית שעושרה זעום , החיטה עשויה להיות אמצעי חליפין עמיד דיו , שכן בחברה כזו נערכים כל החליפין רק במהלך הקציר ומיד לאחריו , ואינם מותירים כל ערך עודף שיש לאגור . אך במקום שבו נודעת חשיבות לשיקולים של אגירת ערך , כפי שקורה בחברות עשירות ותרבותיות יותר , על אמצעי החליפין להיות סחורה עמידה , ועל פי רוב תהיה זו מתכת . מקובל לבחור במתכת מפני שהיא אחידה וניתנת לחלוקה ; כל יחידה זהה לכל האחרות ואפשר למזגן ולָצוּר אותן בכל כמות . אבני חן , למשל , אינן אחידות ואינן ניתנות לחלוקה . חשובה מכך העובדה שהסחורה שנבחרת לשמש כאמצעי חייבת להיות בגדר מותרות . לתאוותו של הא...  אל הספר
הוצאת אנכי