בין ציפורי לבית שערים — על נופו, היקפו וייחודו של הנקרופוליס העירוני

202 | פרק 6 שעבר להתגורר בציפורי סביב שנת 200 לסה"נ . בית קברות זה, שכמותו לא נחשף עד היום ברחבי הגליל היהודי, זכה לתנופה משמעותית בימיו של רבי יהודה הנשיא ובמיוחד לאחר מותו, הואיל ואנשים רבים מהארץ ומחוצה לה ביקשו להיקבר סמוך לאחוזת הקבר שלו ושל משפחתו . הקבורה שם נערכה ברובה במערות חצובות בסלע — במקמרים או בכוכים — או בארונות קבורה מאבן, משיש, מעץ או מעופרת . לצידם התאפשרה גם הקבורה במאוזוליאום או לחלופין ישירות באדמה . כתובות הקבורה ביוונית, בארמית ובעברית אינן נושאות תאריך המצביע על מועד הקבורה, אך אלו מספקות מידע מעניין על הנפטרים ומוצאם, תפקידיהם, קשרי משפחתם, תואריהם וכיוצא באלה . מבחינה אומנותית נמצא בבית שערים מגוון של תיאורים, חלקם מופיעים שם לראשונה באומנות היהודית . לצד הסמלים היהודיים ישנם גם מוטיבים פיגורטיביים ולעיתים אפילו תיאורים מיתולוגיים, אלו קישטו במקומות אחדים את קירות המערה, את חזיתה או את ארונות הקבורה בה . 36 רבי יהודה הנשיא נפטר בציפורי אבל נקבר בבית שערים משום ש'מקום ( קבר ) מוכן לו' שם, כדברי מסורת אחת בתלמוד הבבלי ( כתובות קג ע"ב ) . קבורתו של הנשיא בבית שע...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי