| 185 הנקרופוליס בארץ ישראל העתיקה נפרס מסביב לעיר ובמרחק מה מהאזור המיושב, ובניגוד לבתי הקברות היום הוא אינו מרוכז במקום אחד וגם אין לו מקום קבוע בפריפריה העירונית . הקבורה התאפשרה בכמה צורות, לעיתים זו לצד זו : ישירות באדמה, במערות חצובות בסלע או בקבר בנוי שהתנשא מעל פני הקרקע ( מאוזוליאום ) . בפועל, הקבורה במערות החצובות או בקברים הבנויים נעשתה בכוך, במִקְמָר ( מעין קשת חצובה מעל מדף קבורה ) או בארון — מאבן, משיש, מעופרת, מחרס או מעץ — שהוכנס לחלל הקבר, הכול לפי יכולתם הכלכלית והאוריינטציה התרבותית של הנפטר ובני משפחתו . הקברים, ביניהם גם כאלו המפוארים מבחינה חיצונית, ניצבו לא פעם לצד 186 | פרק 6 הדרכים המובילות אל העיר וממנה, ואילו אחרים נקבעו במרחק רב יותר, כך שספק אם נראו לעוברי הדרכים . זמינות השטח, בעלות על הקרקע וטיב המסלע הם שהכתיבו בפועל את מקומם של הקברים, מערות הקבורה ושאר מתקני הקבורה בנקרופוליס העירוני . המידע הנלקט בבית העולמים מאפשר הצצה, אישית משהו, על עולמם של החיים בעת העתיקה . כתובות הקבר מספקות פרטים אישיים על הנפטר, שמו, השפה או השפות שהוא ובני משפחתו דיברו, תארי...
אל הספר