על העיר ובנייניה בתקופה הרומית | 91 הבריכה הפתוחה המוכרת בשמה 'בריכת משהד' נועדה לאגירת מים, וגרם המדרגות שנחשף בפינה הדרום מערבית שלה רומז ששימשה אולי גם לרחצה ( איור 64 ) . מידות הבריכה, שנחפרה בידי צוק וצוות חוקרים מרשות הטבע והגנים, כ- 21 x 5 . 14 מטרים, ועומקה כ- 3 מטרים . בעובי ראשי הקירות המקיפים את הבריכה היה אפשר לראות בכמה מקומות, עוד לפני החפירה, איזו מגרעת, מעין תשליל ( נגטיב ) של מסד מתמשך, לא רחב במיוחד . המגרעת רומזת שבמקום עמדה שורת אבנים שתחמה את שפת הבריכה, אך לא מן הנמנע גם ששימשה בפועל סטילובט שעליו ניצב סטיו של עמודים שהקיף את הבריכה ונועד לקשט אותה . ממערב לבריכת משהד נחשפה בריכה נוספת קטנה ( 6 . 16 x 2 . 9 מטרים ) ורדודה יותר ( עומקה המרבי 6 . 1 מטרים ) , שלדברי החופרים שימשה לצד הבריכה הגדולה לאגירה ולרחצה וככל הנראה הייתה מחוברת אליה . הבריכה, שקירותיה צופו בטיח לבן על אפור, הוקמה, כך נדמה, במהלך המאה השנייה לסה"נ, שופצה במאה השלישית או הרביעית לסה"נ, והייתה בשימוש עד סוף התקופה הביזנטית . מאגר המים התת-קרקעי הגדול במזרחה של ציפורי נחצב בסלע הקִרטון . הוא הוכשר...
אל הספר