היסטוריה, חברה ומנהל עירוני בציפורי בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית | 43 סופה של המאה השלישית לסה"נ ) , איבדה ציפורי את מקומה כבירת הגליל לטובת שכנתה ממזרח . אולם גם לאחר שעברו מוסדות ההנהגה היהודית לטבריה המשיך בית מדרש מרכזי לפעול בעיר ובראשו עמדו חכמים ידועי שם . תנועה ערה של חכמים בין שתי הערים הללו משמשת עדות חיה לכך שציפורי המשיכה לשמש מרכז של לימוד תורה ושהתקיימו בה חיים יהודיים תוססים גם במאות השלישית והרביעית לסה"נ . ציפורי נזכרת פעמים רבות בספרות התלמודית כעיר יהודית שבה בתי כנסיות ובתי מדרשות . ר' נחמן מעיד בשמו של ר' מנא על מעשי ניסים שקרו ביום הלווייתו של רבי יהודה הנשיא שאירע ביום שישי, ומציין שהספידו אותו בשמונה-עשר בתי כנסת ולאחר מכן הובל ארונו לקבורה בבית שערים ( ירושלמי, כלאים ט, ד [ לב ע"ב ] ) ( איור 19 ) . גם אם המספר שמונה-עשר נראה חשוד, כפי שטוענים חוקרים אחדים הדוחים את האפשרות שבציפורי היו שמונה-עשר בתי כנסת בימיו של רבי יהודה הנשיא, וגם אם נניח שחלק מהבניינים היו בכפרים השוכנים על תוואי הדרך לבית שערים כפי שהציעו אחרים, בכל זאת דומה שציפורי במאה השלישית לסה"נ הת...
אל הספר