ציפורי, פסיפס של תרבויות — על הספר

הקדמה | 17 נושאים, בהם התכנון העירוני, מבני ציבור מונומנטליים ובנייה פרטית — בתים פשוטים ובתי אמידים . שני הפרקים הללו ראויים היו להיכתב ברצף, בעיקר משום שהם מאפשרים לקורא לעמוד על בניינה של העיר, התפתחותה והשינויים שנערכו בה לאורך זמן, אבל גודש הממצא מחייב לחלק את הדיון לשניים . המערך העירוני שגובש בציפורי במפנה המאה השנייה לסה"נ נותר כפי שהוא לאורך התקופות הרומית והביזנטית, ורק המבנים, ציבוריים או פרטיים, הוחלפו עם הזמן בהתאם לצרכים, לנסיבות ולדרישות שהתעוררו מעת לעת . הפרק החמישי מוקדש לאוֹמנות הפסיפס בציפורי ועוסק בשאלות של איקונוגרפיה, קומפוזיציה, סגנון ובעלי מלאכה . התיאורים הצבעוניים מוסיפים ללא ספק גוון ייחודי לדיון העוסק במשמעותם של הממצאים מציפורי ותרומתם לחקר אומנות הפסיפס במרחב הארץ ישראלי . כאמור, בית הקברות של ציפורי מעולם לא נחפר באופן שיטתי, אבל סקרים וחפירות הצלה שנערכו במקום מספקים חומר לא מועט הנוגע לנקרופוליס העירוני, לו מוקדש הפרק השישי . הדיון מתמקד בממצאים שנתגלו במקום לאורך זמן ומספק מבט נוסף, חשוב, על העיר ותושביה . הפרק השביעי בוחן כמה מהממצאים המיוחדים שנתגלו...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי