ב. המתח בין היחיד לקבוצה

מבוא 57 השתתפתי בשיחות שלכם היה לי אולי בכל זאת עולם רוחני משלי . שאם העליבו אותי מבלי להתחשב בי כלל, זה היה יכול לכאוב לי . יחסכם לכל שביטאתי היה לעגני ויהיר, כאילו דברי לא היו ראויים לתשומת לב . תוכחות המוסר שלכם על כל צעד וצעד, ההערות שאני חולה הרבה . העלבונות לא נעשו בכוונה . לוא הייתם יודעים עד כמה כואב לי, אין לי ספק שלא הייתם עושים לי כל זאת . אבל לא חשבתם להתחשב בי, להכיר בשוויון ערכי . התייחסתם אלי כילד תמים, שאין לו אהבה עצמית שאיננו נעלב . סלחו לי על האי נעימות אשר אני גורם לכם . שתצליחו בעניינים שלכם . שתבינו יותר פסיכולוגים . החבר שלכם משה . כתבו הביתה שנפטרתי ממלריה, בכל זאת יהיה להם יותר קל . 98 זאב וקסקרץ עמד בראש קבוצת דגניה ג, שבשנת 1922 הקימה את קיבוץ גניגר, והתאבד כמה חודשים לפני עליית הקבוצה על הקרקע . מניעֵי התאבדותו אינם ידועים, אולם במכתב ששלח לידידה יצא וקסקרץ בחריפות נגד התומכים ברעיון הקבוצה האינטימית ונראה כי טיעוניו דומים לביקורתו של שפירא על חבריו : 'החודרים עמוק לנשמתו של כל אחד ואחד, עושים זאת על מנת להכיר ביתר דיוק את החל מחשבותיו . סכנה נשקפת, לדעתי, ב...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי