מבוא 19 ב . האמיגרציה לארץ-ישראל שפסקה בין החגים, מתחילה לשוב למצבה הקודם — למצב של בהלה, באים בלי כסף, בלי ספציאליות, בלי הכנה, בלי ידיעות והעקר בלי אהבה לארץ . ונודדים האומללים ביפו כצללים, נודדים ומקללים את יומם, נודדים ופותחים לבסוף חנות בצד חנות — חנויות של איזו ככרות לחם, איזו בקבוקים יין ואיזו לטראות של בצלים . וכי יש להתפלא על שאימגרציה כזו אינה משאירה שורשים . 28 ג . התגברה הכניסה וזרם בלתי מסודר זה שהולך ומתפרץ, סוחף אתו אלמנטים וטיפוסים מכל המינים . ביניהם טיפוסים בלתי רגילים ובלתי שכיחים עד עכשיו, אלה שא"י אינה בשבילם משאת נפש אידיאלית, אלא מקום מפלט ומקלט סתם, במובן הכי פרוזאי של המלים הללו . ובחוצות יפו מבצבץ ועולה אותו 'האמיגרנט' היהודי, שהיינו נפגשים איתו תמיד כשהוא רובץ על צרורותיו על כל פרשת דרכים ובכל תחנה שבערי הגבול, בדרכו לכרכי הים אותו 'האמיגרנט' שבע הרגז וקשה היום, ששאלת 'לאן' כבר נחנקה אצלו בלי פתרון והולך הוא לכל מקום שישאנו הרוח, לכל מקום שרגליו מובילות אותו . 29 ד . כל זמן שלא תשתדלו אתם, המנהלים למשוך קפיטלים-מליונים מסוימים לא"י, הרי אנו כאין וכאפס . בעזרת...
אל הספר