אחרית דבר

א ד ר י ת דת ר 341 הטענה שבבסיס המחקר הייתה כי החברה הקולטת לא הייתה מסגרת הומוגנית או סטטית אלא כללה מגוון רחב של גישות וחזונות שונים, חלקם סותרים זה את זה, והתנהלו ביניהם מאבקים ואף עימותים דינמיים, כגון זה שהוצג כאן, שתוצאותיהם לא היו אחידות . הפגישה בין הוותיקים שמוצאם ממזרח אירופה ומרכזה ובין העולים החדשים מארצות האסלאם התרחשה בזירה של יחסים בלתי-שוויוניים וא- סימטריים במידה קיצונית שטיפחו פטרונות אדנותית של הוותיקים . פטרונות זו אפיינה כמעט את כל חוגי האשכנזים באותה תקופה, בשלטון ובאופוזיציה, אבל אחידות פטרונית זו אינה אלא נקודת מוצא להמשך העיון ההיסטורי הנחוץ . השתקעות בה תעלים מעין המתבונן את מרחב האפשרויות שזימנה המציאות הפוליטית של אותו זמן . מחקרנו מציג היבט מרכזי בחלוקת המשאבים, כפי שהתבטאה בהפרשיות בשכר, המאפשר להבחין כי בעילית הפוליטית של ישראל בשנות החמישים התקיים עימות בין שתי גישות מנוגדות, שתיהן פטרוניות . מצד אחד הממלכתיות הסוציאליסטית חתרה לשלוט על יוצאי ארצות האסלאם, אך גם להגן עליהם מפני ההשלכות החמורות והרב-דוריות של מעמדם החברתי-כלכלי הנמוך, ולשלבם בבינוי מעמד ר...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי