ה ש י ד ה צ י ת ו ר י לק ר א ת ש ת י ת ת ה א ק ד מ א י ם 189 ומשפיע בעיצובם של יחסים אלה, נשענים על המסגרת התיאורטית והמושגית של הפרדיגמה המדינתית בניתוח תהליכים חברתיים-כלכליים ופוליטיים . לגרסת פרדיגמה זו, המדינה המודרנית על סוכנויותיה השונות היא גורם מעצב עיקרי והיא בעלת יכולת תמרון גבוהה ביחסיה עם מוקדי כוח שונים בחברה . המדינה יכולה להגדיר עצמאית את מדיניותה ולעצב את יחסי המעמדות והיא איננה רק מעוצבת מתוכם . תפיסה זו מנוגדת לגישה הממוקדת בחברה, הממעיטה בחשיבותה של המדינה ובעוצמתה כגורם אוטונומי בזירה המעמדית . גם תומכי הגישה הממוקדת בחברה מדגישים את השפעתה של הפעילות המדינתית כגורם רב עוצמה, אולם לדעתם פעילות זו היא פועל יוצא של מנגנון מעמדי המפעיל אותה או תולדַת מעורבותן של קבוצות אינטרס שמחוץ למנגנון המדינה – תאגידים, אנשי עסקים ויזמים, איגודים מקצועיים – כך שהמדינה אינה נתפסת כגורם העומד לעצמו . הגישה הממוקדת במדינה אינה מבטלת את חשיבותם של לחצים שמקורם בחברה, אך היא מבקשת להמשיג את חשיבותם של שיקולים אחרים המנחים פוליטיקאים ובירוקרטים בפעולתם בסוכנויות המדינה . השקפה זו גורסת ...
אל הספר