ר ר ק ת 102 ׳אנשי הרוח׳, ׳האינטליגנציה העובדת׳, ׳העובד האינטלקטואלי׳, ׳שכבות הביניים׳, ׳הפרולטריון האקדמי׳ ו׳המעמד החדש׳ . אף על פי כן, טען קצ׳לסקי, לאנשי מעמד זה יש מטרה משותפת שמאחדת אותם ותודעה חברתית נפרדת מזו של הפרולטריון הקלאסי . תודעה זו נרכשת בתהליכי הסוציאליזציה המתקיימים במוסדות המדע ובעיקר באוניברסיטאות . הם מקנים לעוברים דרכם כלים לפתרון בעיות אינסטרומנטליות ובד בבד יוצרים בקרב האקדמאים הכרה מסוג חדש שלא נחשפו אליה קודם לכן . האקדמיזציה של התיעוש תוביל לכך שערכים מדעיים יהיו נחלת הציבור בכללותו : מושג אמת המבוסס על שיג ושיח אובייקטיבי ולא על אוטוריטה, ענווה לנוכח סודות הטבע, פתיחות לשינויים . כך מקבל הפרולטריון האקדמי את הכשרתו במוסדות המדע, ותובע לעצב את מערכות העבודה שיקלטו אותו כמסגרות הנוטות להעריך חופש, לסלוד מאוטוריטריות ולעודד אינדיווידואליות . כל זה מחייב תנאי עבודה חדשים, שונים מאלה שהתאימו להעסקת פרולטריון שרירים . מעסיקי האקדמאים חייבים לטפח סביבה חדשה של חירות יחסית במקום להתמקד בפיקוח ומשמעת . להתפשטות הפרולטריון האקדמי בארצות המפותחות בעולם יש גם זווית יהודית...
אל הספר