הרקע האידיאולוגי־פוליטי לשביתה

34 מת ו א האקדמאים גם לא דמתה לשביתה במפעלי הטקסטיל אתא שפרצה יותר משנה לאחר מכן, במאי ,1957 כשהמעסיק הנס מולר ביקש להגביל את הוצאות השכר ולפטר פועלים ותיקים כדי לגייס חדשים במקומם, בתנאים פחות טובים . 31 שביתת האקדמאים נבדלת גם משביתת הימאים של שלהי 1951 . הימאים תבעו ששכרם יושווה לשכר הפועלים, ומעל הכול דרשו ניהול עצמי של ארגון הימאים ללא תכתיבים הסתדרותיים . 32 רבים מהפעילים שבין הימאים היו אוהדי ברית המועצות והתעמתו חזיתית עם ההסתדרות ונציגהּ, מזכיר מועצת הפועלים בחיפה יוסף אלמוגי . תביעתם לאוטונומיה איגודית חתרה תחת האופי הריכוזי של האיגוד המקצועי של ההסתדרות ומפא״י, וראשי מפא״י בממשלה ובהסתדרות אף חששו משליטה של איגוד פרו-קומוניסטי בצי הישראלי . 33 התנגשויות הדמים בין הימאים ובין המשטרה, שתוגברה במיליציות של ׳פלוגות הפועל׳ ההסתדרותיות מחיפה, התרחשו ב- 14 בדצמבר 1951 וגרמו לשבירת השביתה לאחר שישה שבועות . עד מהרה נענו רוב תביעותיהם החומריות של הימאים הלכה למעשה, אולם הדבר קרה רק אחרי שאושררה מרות ההסתדרות ביחסי העבודה . השביתה שנעסוק בה כאן נותרה לכאורה ללא סימן זיהוי בולט בזיכרון...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי