24 שער ראשון : מגעים בין - תרבותיים הלאומי' ( וכאן מתערבב פעמים רבות 'הנרטיב היהודי' עם 'הנרטיב הישראלי' ) כופה את כיווני המחקר, את מעמד ה'עובדות' המתגלות ואת מתן המשמעות לעובדות אלה . הדבר נעשה בדרכים גלויות אך בעיקר בדרכים סמויות, שפעמים רבות אנחנו עיוורים להן כיוון שהן מתווכות בינינו לבין השקפת עולם המובנית בנו . כל אלה מולידים התבססות של הכרות ׳מובנות מאליהן' לגבי מצבי עניינים היסטוריים . הכרות אלה מותנות בצרכים התרבותיים של קבוצות בחברה הישראלית, ואולי משרתות יפה את השקפות העולם שלהן . אך אם מקבלים את הנחת היסוד הגורסת כי למחקר היסטורי יש גם שאיפות ויומרות ל'אובייקטיביות' ( במידת האפשר ) ולעצמאות, ומחויבות לניסיון לברר מצבי עניינים בדרך שאינה תלויה במערך הכוחות החברתיים בהווה, הרי יש גם לקבל את המסקנה שעבודה כזאת כרוכה בהכרח בחתירה תחת תמונות עולם הנראות ברורות מאליהן . הסתפקות ב'שאיפה למילוי שיטתי, יסודי, ואיטי ככל שיידרש, של חורים, של קרחות בידע', כמטרת המכון לשנים הבאות ( כדברי פרופ' שקד ) , היא מטרה נעלה ללא ספק, אך פירושה גם להתרווח בכורסאות הישנות והנוחות שנבנו על ידי דורות ...
אל הספר