החלוקה כללי – הרובד הקדום 6 . 2 . 2 . 2 § 265 כללו הם ועל כן , נקודת המוצא של שפנייר וברויאר היא כללי הטעמים . 330 ' עמ , המקרא המתחלקים , נושא - ים / משלים - ורצף של נשוא ים / משלים - נושא - אחת רצף של נשוא וצה ב בק . נושא שהוא האיבר האחרון הוא משלים ובין ש בין , חלוקה לפני האיבר האחרון – בדרך זהה חנה ב היא . ואילך 126 ' עמ , חלוקת פסוקים , על פני גישתה של אבינוןו העדפתי גישה ז הדיון הציגה ראש ב , לכן . מיידייםהשל חלוקה לרכיבים את חלוקת המשפט מנקודת המוצא דנה בסוגי רצף ובהמשך , את הכלל העקרוני של הפרדת החלק הנושאי מן החלק הנשואי . ואת השפעת סדר המילים הנתון על החלוקה , את מידת התאמתם לכלל זה דקה וב , שונים ת במיונם של שפנייר הניכר , ת בחלוקת הטעמים שיטת דיון זו אינה מבליטה את החוקיוּ מאפשר על מקומו של הנשוא במשפט נשען המיון ה , הדברים בהמשך הבהרתיכפי ש . וברויאר . יספר שבה עוסק , השוואה שיטתית לחלוקה ימבית או טרוכאית שפנייר שציינו וביל למסקנות זהות לכללה הדיון במחקרה של אבינון , מכל מקום משום שהחלוקה , צריך להתחלק לפני הנושא א נוש - ים / משלים - רצף של נשוא ה . וברויאר רצף ה . ( 127 – ...
אל הספר