במדבר

139 ת רקפ ו א דור 238 א . בדניאל שם "וְעָבֵד אָתִין" במובן של עשיית אותות . וברוב הנוסחים שלפנינו : "בְּאָתְוָן" . 238 ב . בנוסחים שלפנינו מתורגם בכל הפעמים "וְדִשְׁרַן", בבינוני, כמו העברי . ובנוסח קע"א הוא לשון עתיד, 'ויחנו עליו' . 238 ג . ברוב הנוסחים שלפנינו בכל הפעמים "נָטְלִין", בבינוני . "יִטְלוּן" הוא בעתיד, כמו העברי . 239 . נוסח "מַשְׁרִיָּתָא" ברבים הוא כמו העברי . את גרסת "מַשְׁרִיתָא" הסביר באורי אונקלוס : " . . . לפי שהכוונה מחנות כל השבטים, שכולם ביחיד הם מחנה אחד שנקרא מחנה ישראל" . 240 א . "לְזַרְעִיתֵיהּ" – למשפחות שלו ( למשפחותיו, כמו העברי ) . "לְזַרְעִיתְהוֹן" – למשפחות שלהם ( למשפחותיהם ) . "לְזַרְעֲיָתְהוֹן" – למשפחה שלהם ( למשפחתם, בהתאמת היחיד ל"איש" ) . 240 ב . בנוסחים שלפנינו "דְּאִתְרַבִּיאוּ" בבנין אתפעיל ; "דְּאִתְקָרַב", מוסב על הקרבן, ולא על הכהנים . 240 ג . ויש גורסים "צִדָא" . ראו הערה 193 ב . 240 ד . ביחיד . הנוסח הרווח הוא "וּמַדְבְּחַיָּא", ברבים, כמו העברי . פרק ב 238 . ( ב ) אִישׁעַל דִּגְלוֹבְאֹתֹת , בְּאָתִין ( מא"ד ויא"ר ) , ובקצת ספרים וקע"א :...  אל הספר