פרק שישה־עשר: בני נוער בחברה הבדואית

198 שער רביעי בין החברה הבדואית המסורתית לבין החברה הישראלית-יהודית, בעלת האוריינטציה המערבית, קיימים פערים חברתיים ופוליטיים גדולים . הפערים האלה משפיעים, בין היתר, על מערכת החינוך הבדואית ( אבו-סעד, 2013 ) . האוכלוסייה הבדואית, כמו האוכלוסייה הערבית בישראל, נמצאת בצומת דרכים — בין תרבות מסורתית כפרית לתרבות עירונית מערבית מודרנית . החשיפה לתרבות המודרנית מביאה עמה התרופפות במסורת . בין מאפייני המעבר — שינוי ערכים מהיר העלול להביא לקשיים באוריינטציה, פער הולך וגובר בין הדורות, בלבול בערכים ואובדן הזהות . נציין עוד כי האוכלוסייה הבדואית בנגב היא אוכלוסייה צעירה מאוד — 53 אחוזים ממנה הם צעירים בני פחות מ- 17 שנה ( למ"ס, 2020 ) . בעיה נוספת היא שהחלטות רבות הנוגעות לחיי הבדואים ולעתידם מתקבלות ללא שיתוף של אנשי הקהילה בתכנון, בקבלת ההחלטות וביישומן . יש תולים את כשלון המעבר ליישובי קבע בחוסר שיתופה של האוכלוסייה בתהליכי החשיבה והתכנון ( נתנזון ועמיתיו, 1999 ) . ביישובים הבדואיים יש מחסור בתעשייה ובמקורות תעסוקה, והם סובלים ממבנה הזדמנויות לקוי וממחסור בהקצאת משאבים . הכפרים הבלתי מוכרים ...  אל הספר