תודעה חסרת בית

גוש קטיף כגלות, הגירה ופליטוּת 263 מחד גיסא שאפו אנשי גוש קטיף להשתחרר מהסטטוס המכביד של גולים- מהגרים-פליטים, להשיב את חייהם למסלול נורמלי ולהתקדם הלאה . מאידך גיסא נצפו ממדים של "התגנדרות" מסוימת בסטטוס הלימינלי, עד כדי פיתוח תלות בו . אין הוא בהכרח נתון מכביד ששואפים להיפטר ממנו . יש רווחים משניים בצדו, ופעמים שיש בו ממד של רצון יותר מאשר ממד של כורח, עד כדי חבלה לא מודעת בתהליכי השיקום . ספק אם כשישובו לגוש קטיף, כפי שחלקם מאחלים לעצמם, ישילו מעליהם את הסטטוס הבעייתי . הסיפיות, 35 והרגישות “Betwixt and Between” בלשונו של האנתרופולוג ויקטור טרנר, אליה הפכו לנדבך מרכזי בהווייתם ופירנסו את זהותם החדשה-ישנה . קו הגבול הדק שהפריד בין הסטטוס שאבד להם לבין הסטטוס החדש שהגדיר אותם לאחר ההתנתקות, בין זהותם כמתיישבי גוש קטיף לעומת זהותם כגולי-עקורי-מגורשי-מפוני-פליטי גוש קטיף, ערער את זהותם והפרה אותה בו זמנית . ייתכן מאוד, שגם כאשר ישובו לגוש קטיף, יישארו עקורים ממנו . מורכבותה של זהות היברידית זו, על הכפילות שבה, התגלתה כבעלת קסם משל עצמה . 35 1967 Turner,  אל הספר