"תרבות הפליטוּת" — לתחזק געגוע 209 מכאן . אנשי הוועד לא הסתפקו ביצירת קהילת קורבנות בעלת תודעה משל עצמה — כזו הבונה לעצמה תרבות קבוצה ייחודית המתארגנת סביב חוויית העקירה או סביב חוויית הפליטוּת המשותפת . הם ביקשו לגזור מסיפורם קריאת כיוון להמשך פעילותם החברתית, הפוליטית והציבורית . יתרה מזאת הם ביקשו לגזור מסיפורם הנחיות לעיצוב מחדש של המפה המנטלית הכלל ישראלית . מכאן גם הכותרות שנתנו לפעילותם : לא "נזכור" — אלא "נזכור ונחזור" ; לא "תיעוד גוש קטיף" — אלא "תיעוד ותודעת גוש קטיף" . "מרכז קטיף — המרכז להנצחת מורשת גוש קטיף וצפון השומרון", הוקם בידי ועד המתיישבים באתר הקרווילות שבניצן זמן קצר לאחר ההתנתקות . ממקום מושבו הארעי בקרווילה מורחבת היה מרכז קטיף לחלון הראווה ולספק המרכזי של תוצרי המערכת התרבותית שרקחו אנשי ועד המתיישבים . כבר בשנים הראשונות לאחר ההתנתקות פעלו בשטח המרכז : מרכז מבקרים ובו מיצגים אמנותיים ייחודיים המספרים את סיפורו של גוש קטיף ; אולם 9 8 מכון מחקרלהקרנת היצירה הקולנועית שהתפתחה סביב הנושא ; ספרייה ; 10 וארכיון . מחוללי העשייה התרבותית הגוש קטיפית, אנשי ועד המתיישבי...
אל הספר