שדה המחקר והזירה האקדמית: מתחים וסתירות פנימיות

42 פרק ראשון היסטוריונים, גיאוגרפים ואנשי מדעי היהדות אשר בחנו את ההשפעה של תהליכי אירועי חורבן היסטוריים על עיצוב הזיכרון הקולקטיבי . בדיונים הערים שניהלנו הבחנו בין הרישום השונה שהותירו על ההיסטוריה תהליכי שקיעה ארוכי טווח ( כתוצאה מניוון חברתי, תרבותי או כלכלי או משינויי אקלים גלובליים ) לעומת אירועים דרמטיים וחד-פעמיים ( כמו כיבושים והרס או רעידות אדמה ) . תרומתי הצנועה לנושא הייתה בבחינת הקשר העכשווי שבין קריסת הקהילה המודרנית, קהילת גוש קטיף, לבין התהוותו של הזיכרון הקולקטיבי . התארגנותו של המחקר שכתבתי סביב נושאים שהם בלב לבו של הוויכוח הציבורי-פוליטי משכו תשומת לב ועוררו עניין רב בקרב עמיתיי . אין זה מחקר העוסק בחברות שעברו מן העולם או בנושאים רחוקים ו"ניטרליים", אלא מחקר הנוגע בשורשיה של ההוויה הישראלית וממוקם במוקד זירת ההתגוששות שבין בעלי השקפות ואינטרסים מנוגדים . המפגש האינטלקטואלי המפרה עם מרצים ודוקטורנטים מתחומי ידע שונים ומקבוצות מחקר שונות שפעלו במכון, ובעיקר נקודת מבטם הביקורתית של חלקם כלפי המחקר שערכתי וכלפי מושאיו, העצימו עוד יותר את המתחים ואת הסתירות הפנימיות של...  אל הספר